בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של חברינו ארנון גרסיאני ז״ל
הלוויה תתקיים מחר יום חמישי 7.3.24 בשעה 14:00 בבית העלמין במסילות . קהילת מסילות שולחת את תנחומיה החמים ומשתתפת בצערם של שולמית, ינון, רימון,נעמן ודורון. יהי זכרו ברוך

ארנון גרסיאני ז"ל 06/03/2024
אנחנו מלווים היום את ארנון, חברנו היקר, בדרכו האחרונה. ביהדות נאמר: "נאסף אל אבותיו". ארנון, הבכור לורה ויוסקו, נאסף גם אל האח ישראל, שנפל ביולי 1969, כחייל מילואים על גדות תעלת סואץ וגם אל אסתי האחות הצעירה שנפטרה ממחלה במאי 2007.
כאמור, ארנון הוא הבן הבכור להורים, ממייסדי הקיבוץ שנימנים על הקבוצה הבולגרית שהקימה את מסילות. שפר מזלם של יהודי בולגריה אשר הודות למלך בוריס, ניצלו ושרדו את השואה. הוריו של יוסקו ואימה של ורה וגם נוספים עלו לארץ ובאו לחיות בקיבוץ. זכו ארנון ואחיו בסבים. בעוד אלה מאיתנו עם שורשים פולניים, לא הכירו את הורי הוריהם. סימנים של חמולה? לא בטוח. אמת, יש משפחה קצת יותר רחבה. אבל ארנון השכיל היטב להבין שהקשרים המשפחתיים אינם חזות הכל. וכאשר כבר היה בתפקיד בכיר בחרושת כבלים והיה מעורב במחלוקת עיסקית שקשורה לתחרות בענף, ידע לנווט את הטיפול במחלוקת תוך התעלמות ממחויבות משפחתית מחד ולא לנתק את הקשר עם הגיס.
ארנון נולד בשנת 1942. הוא גדל בקבוצת "אורן" ועלה למוסד החינוכי גלבוע. יחד עם תל-עמלים ובני בית-אלפא התחנך בקבוצת "ערבה". חיל האויר הפסיד טייס פוטנציאלי עקב ליקוי ביכולת לאבחן צבעים, אך גדוד 13 של גולני זכה לקבל לשורותיו גם מתגייסים מהעילית של אז כאשר ארנון ומשה מן השתבצו בשורותיו.
ארנון לקח חלק בפעולת תגמול של הגדוד בהתקפת לילה על מוצב נוקייב שמצפון לעין-גב. אחר-כך סיים את קורס הקצינים והשתחרר.
עם השחרור הוא מצטרף כעובד לחרושת כבלים. משם הוא מטפס בשדרת בניהול. אולמי הייצור ומשרדי ההנהלה מהווים מעתה ואילך את ביתו וגם כמשפחה נוספת, למעשה עד ימים אלה. מפעל הכבלים מזוהה עם ארנון יותר מכל חבר קיבוץ אחר. הוא מנהל את המפעל בימים של הצלחה ונאלץ גם להשלים עם הירידה ההכנסות שמביאה להכנסת שותף אשר כיום שולט בפעילות הכלכלית.
כולנו זוכרים כיצד היה יוצא לחו"ל כדי לקדם עיסקאות. ואנו ממתינים בסבלנות לראות האם יחזור עם עוד הזמנות, עם סל קניות מלא. רק שלא יחזור בידיים ריקות.
באוקטובר 1968 נישאים ארנון ושולמית. בת משק, צעירה ממנו במספר שנים. בעוד שבפעילות העיסקית הוא מחפש שווקים חדשים, את המשפחה הוא בונה על טהרת החומר המקומי.
חריצות, התמדה מסירות אין-קץ מאפיינים את ארנון. שולה וארנון נענים לפנית קיבוצי השומר הצעיר והם יוצאים בשנת 1990 לשליחות בת שלש שנים ללונדון. אלינו מגיעים הדים חיוביים מאד על הפעילות שם, גם כאשר הוא נדרש לצמצם את עבודת השלוחה בחו"ל.
אין חולק על כך שארנון הוא האושייה הכלכלית הבכירה במסילות. מעורבותו בהתווית האיסטרטגיה של המשק נמשכת לאורך שנים רבות. המפעל הוא הגורם הדומיננטי. אך לעולם אינו שוכח לשמור גם על הצרכים הפרטיים, בעיקר של השכבה הותיקה. לכן קידם וטיפח את ההקצאות של המשק להגדלת קרן הפנסיה המשותפת. כך פעל ממש בשנים האחרונות, עת נבחר לחבר בועד הממונה.
ארנון לא היה פריק של שיחות הקיבוץ. אך כאשר היה מגיע ומשמיע את טעוניו בענינים כלכליים וגם חברתיי, היה הציבור מאזין ולרוב גם משתכנע.
כעת נפרד ארנון מהמשפחה. אנחנו, הציבור הותיק, עובדי חרושת כבלים וגם אלה שהצטרפו אלינו, אבלים יחד עם שולה, ינון, נעמן, רימון ודורון ובני משפחותיהם. נוח בשלום על משכבך.