אנחנו עומדים כאן הערב, יחד עם המשפחה הענפה של דיאנה ומלווים אותה בדרכה האחרונה. פתאומי מאד ומהר מדי היא נפרדת מכולנו. אני שומע שהסבל היה קצר. אולי זה דווקא לטובה. כי כך תיזכר בקרבנו. אשה מלאת חיים, מלאת מרץ ופעילות בלתי פוסקת, ממש עד הימים האחרונים.
דיאנה וחורחה הגיעו למסילות יחד עם מספר משפחות. הן הגיעו בשנת 1983, אחרי סמינר קצר בקיבוץ צרעה. מסילות שהוגדר כקיבוץ של גרעין ארגנטינאי, נראה לגורמים הקולטים כבית מתאים.
אך המשפחות האלה, נבדלו מחברי הגרעין המקורי. כי בעוד חברי הגרעין שהקדימו את משפחת גלר ב-20 שנים ויותר היו נערים רווקים בעלי חלומות ורעיונות נשגבים, הייתה הקבוצה שדיאנה נמנתה עימם שונה. האחרונים היו בעלי משפחות, הם כבר חוו את השלב של משפחה בוגרת, שם בארגנטינה. סביר להניח שדיאנה וחבריה לא היו זקוקים לחלומות של בני נעורים, אלא דווקא לשיקול דעת שבא מתוך ניסיון וחכמת חיים. הבחירה להגיע ולבנות מחדש בית ומולדת חדשה, מלמדת הרבה על דיאנה,חורחה וחבריהם. הבית במסילות הייתה בחירה מושכלת
שלושה ילדים נולדו לדיאנה וחורחה בארגנטינה: לאורה, טלי ורומן. האחרונה, מעין נולדה כאן בארץ.
מתוך עיון בתיק של המשפחה שנשמר בארכיון מצטיירת דמותה של חברת קיבוץ נאמנה ומסורה. מטפלת בגנון, מחנכת בפעוטון, מגויסת למוסד החינוכי כקולטת נערים במסגרת בית ראשון במולדת וגם עבודות שירות שונות. בנוסף מתנדבת ללא הפסקה בתרבות, טיולים ועדת קליטה ועוד.
כל ארבעת ילדיהם של דיאנה וחורחה בחרו לחיות קרוב מאד להורים.
יש חמולה גדולה. תפוצה מכובדת: רשפים בית-אלפא, נוה-אור וכמובן מסילות. זו כבר מתנה גדולה למשפחה. הם לא לבד.
אז כביש המערכת שדיאנה חרשה אותו מדי בוקר, עד הימים האחרונים התייתם.אבל עקבות נעלי הספורט שלה עדין טבועות בין החול והאספלט, עדות להיותה בת העמק. שלום לאפרך.
עמי
מציג פריט: - מתוך 1
דיאנה וחורחה הגיעו למסילות יחד עם מספר משפחות. הן הגיעו בשנת 1983, אחרי סמינר קצר בקיבוץ צרעה
קרא עוד
אנחנו עומדים כאן הערב, יחד עם המשפחה הענפה של דיאנה ומלווים אותה בדרכה האחרונה. פתאומי מאד ומהר מדי היא נפרדת מכולנו. אני שומע שהסבל היה קצר. אולי זה דווקא לטובה. כי כך תיזכר בקרבנו. אשה מלאת חיים, מלאת מרץ ופעילות בלתי פוסקת, ממש עד הימים האחרונים.
דיאנה וחורחה הגיעו למסילות יחד עם מספר משפחות. הן הגיעו בשנת 1983, אחרי סמינר קצר בקיבוץ צרעה. מסילות שהוגדר כקיבוץ של גרעין ארגנטינאי, נראה לגורמים הקולטים כבית מתאים.
אך המשפחות האלה, נבדלו מחברי הגרעין המקורי. כי בעוד חברי הגרעין שהקדימו את משפחת גלר ב-20 שנים ויותר היו נערים רווקים בעלי חלומות ורעיונות נשגבים, הייתה הקבוצה שדיאנה נמנתה עימם שונה. האחרונים היו בעלי משפחות, הם כבר חוו את השלב של משפחה בוגרת, שם בארגנטינה. סביר להניח שדיאנה וחבריה לא היו זקוקים לחלומות של בני נעורים, אלא דווקא לשיקול דעת שבא מתוך ניסיון וחכמת חיים. הבחירה להגיע ולבנות מחדש בית ומולדת חדשה, מלמדת הרבה על דיאנה,חורחה וחבריהם. הבית במסילות הייתה בחירה מושכלת
שלושה ילדים נולדו לדיאנה וחורחה בארגנטינה: לאורה, טלי ורומן. האחרונה, מעין נולדה כאן בארץ.
מתוך עיון בתיק של המשפחה שנשמר בארכיון מצטיירת דמותה של חברת קיבוץ נאמנה ומסורה. מטפלת בגנון, מחנכת בפעוטון, מגויסת למוסד החינוכי כקולטת נערים במסגרת בית ראשון במולדת וגם עבודות שירות שונות. בנוסף מתנדבת ללא הפסקה בתרבות, טיולים ועדת קליטה ועוד.
כל ארבעת ילדיהם של דיאנה וחורחה בחרו לחיות קרוב מאד להורים.
יש חמולה גדולה. תפוצה מכובדת: רשפים בית-אלפא, נוה-אור וכמובן מסילות. זו כבר מתנה גדולה למשפחה. הם לא לבד.
אז כביש המערכת שדיאנה חרשה אותו מדי בוקר, עד הימים האחרונים התייתם.אבל עקבות נעלי הספורט שלה עדין טבועות בין החול והאספלט, עדות להיותה בת העמק. שלום לאפרך.
עמי