אלישע גולדין ז"ל 31/05/2023
אלישע איננו. הוא נפטר בחטף. מחלת הסרטן היכתה במהירות, הסבל לא היה ממושך.
לפני כעשרה ימים, כאשר התכנסו בני קבוצת סנונית במסילות במסגרת של כנס מחזור, אלישע כבר לא נכח. באירוע מסוג זה שהיה לו חשוב כל-כך, עדין לא הגיעו להבנה שבעתיד לא יקח חלק.
אלישע נולד ב-10.11.1945 לרחל ויצחק, כבן שני לאבנר הבכור שיזכה לחיים ארוכים. בקבוצת בני גילו שלימים נקראה קבוצת סנונית היו ארבעת בני הקיבוץ מיעוט מול להקה של 12 בנות. אך דומה שיחס בלתי שווה בין בנים ובנות לא פגם בגיבושה של הקבוצה.כמו בני גילו עובר אלישע בשנת 1957 מחברת הילדים הקטנה והאינטימית אל המוסד החינוכי "גלבוע". אל המסגרת הרחבה יותר מסתגל הנער ואף יוצר לו חברים חדשים.
כאשר נפרד מן המדים ומשתחרר מצה"ל יוצא אלישע לשנת שירות בקיבוץ אידמית. שם הוא פוגש את מלכה – אחות רפואית צעירה. מתפתחים יחסים שהופכים עד מהרה לקשר ארוך ויציב קשר שנקטע רק הבוקר. מלכה מעדיפה את עמק בית-שאן החם על פני רכס אידמית הצופה אל הים התיכון, בקרבת לבנון שמוחלף. היא נוטעת שורש במינוס 120. כבעלת מקצוע היא משתלבת במערך הבריאות המשוכלל של מסילות ותכהן בו שנים ארוכות.
המשפחה גדלה, נולדים בזה אחר זה שלושה בנים:שי,צחי וגיל. עדי הבת סוגרת את הרשימה. מתגבשת חמולה. גולדין, גלעד ומשפחת מן.
כבר בצעירותו בוחר אלישע להתמקצע בענף הנוי. הוא לומד, רוכש ניסיון ועד מהרה נהפך לבר-סמכא ומומחה בתחום. אבל אינו מסתגר. השילוב של נוף צימחי ותכנון ישובי נראה לו כמיקשה אחת. לכן הוא חבר בועדות התיכנון אצלנו במשך שנים רבות.
גולת הכותרת של יכולתו המקצועית באה לידי ביטוי עם כניסתו לענף המשתלה. ענף זה נוהל על ידו במשך שנים רבות. הוא השכיל לקדם ולהסב מיזם כלכלי כזה מהדרים וזיתים למשתלת צמחי נוי.
כהונתה של מלכה במרפאה ומעורבותו בבריאות הציבור מקרבת אל אלישע לנושא. סביר להניח ששמע לא מעט סודות ופרטים חסויים ואולי היה גם נדרש להציע עצות, אך ידע לכבד את צינעת הפרט וטוב שכך.
יצא לי לחלק שעות רבות עם אלישע. בא לידי ביטוי בשני סוגי פעילות: האובססיה שלו לטייל, להכיר את הארץ, בעיקר ברגל הביאה אותנו אל חוג משוטטים של העמק המערבי. כאשר הייתי מצטרף, היינו בוחרים את הספסל האחורי באוטובוס. מתעלמים מהסברי מדריך הטיול ודנים בסוגיות שונות שהיו בגדר נושא שחשוב לשנינו. כך היה קורה עת היינו מבלים שעות רבות בג"יפ משמר הגבול במסגרת ההתנדבות הלילית לשמירת המרחב הכפרי.
כאשר מגבלות רפואיות אילצו את מלכה לחדול מלעסוק במקצועה ואף להסתגר בבית,נרתם אלישע לסייע ולהיות לעזר. בתפקיד זה שלא היה מובן מאליו הוא התגלה פעם נוספת כבעל מסור ושאינו נרתע מאף צעד ובלבד להמשך ולקיים אורח חיים רגיל. לא ויתר על צעידת הבוקר, בכל תנאי מזג אויר.
היציבות והשלווה שבאה עם העלייה בגיל נקטעת באחת. המימצאים מהבדיקות אינם נותנים פתח להרבה תקווה. אלישע כבר לא פה. משפחה רחבה ומחבקת מתייתמת באחת. לא יודע כיצד לנחם את מלכה, את שי, צחי, גיל ועדי וכל בני המשפחה הגדולה. אני מאמין שידעו לנצור את זיכרנו. שלום לאפרך.
אלישע איננו. הוא נפטר בחטף. מחלת הסרטן היכתה במהירות, הסבל לא היה ממושך.
לפני כעשרה ימים, כאשר התכנסו בני קבוצת סנונית במסילות במסגרת של כנס מחזור, אלישע כבר לא נכח. באירוע מסוג זה שהיה לו חשוב כל-כך, עדין לא הגיעו להבנה שבעתיד לא יקח חלק.
אלישע נולד ב-10.11.1945 לרחל ויצחק, כבן שני לאבנר הבכור שיזכה לחיים ארוכים. בקבוצת בני גילו שלימים נקראה קבוצת סנונית היו ארבעת בני הקיבוץ מיעוט מול להקה של 12 בנות. אך דומה שיחס בלתי שווה בין בנים ובנות לא פגם בגיבושה של הקבוצה.כמו בני גילו עובר אלישע בשנת 1957 מחברת הילדים הקטנה והאינטימית אל המוסד החינוכי "גלבוע". אל המסגרת הרחבה יותר מסתגל הנער ואף יוצר לו חברים חדשים.
כאשר נפרד מן המדים ומשתחרר מצה"ל יוצא אלישע לשנת שירות בקיבוץ אידמית. שם הוא פוגש את מלכה – אחות רפואית צעירה. מתפתחים יחסים שהופכים עד מהרה לקשר ארוך ויציב קשר שנקטע רק הבוקר. מלכה מעדיפה את עמק בית-שאן החם על פני רכס אידמית הצופה אל הים התיכון, בקרבת לבנון שמוחלף. היא נוטעת שורש במינוס 120. כבעלת מקצוע היא משתלבת במערך הבריאות המשוכלל של מסילות ותכהן בו שנים ארוכות.
המשפחה גדלה, נולדים בזה אחר זה שלושה בנים:שי,צחי וגיל. עדי הבת סוגרת את הרשימה. מתגבשת חמולה. גולדין, גלעד ומשפחת מן.
כבר בצעירותו בוחר אלישע להתמקצע בענף הנוי. הוא לומד, רוכש ניסיון ועד מהרה נהפך לבר-סמכא ומומחה בתחום. אבל אינו מסתגר. השילוב של נוף צימחי ותכנון ישובי נראה לו כמיקשה אחת. לכן הוא חבר בועדות התיכנון אצלנו במשך שנים רבות.
גולת הכותרת של יכולתו המקצועית באה לידי ביטוי עם כניסתו לענף המשתלה. ענף זה נוהל על ידו במשך שנים רבות. הוא השכיל לקדם ולהסב מיזם כלכלי כזה מהדרים וזיתים למשתלת צמחי נוי.
כהונתה של מלכה במרפאה ומעורבותו בבריאות הציבור מקרבת אל אלישע לנושא. סביר להניח ששמע לא מעט סודות ופרטים חסויים ואולי היה גם נדרש להציע עצות, אך ידע לכבד את צינעת הפרט וטוב שכך.
יצא לי לחלק שעות רבות עם אלישע. בא לידי ביטוי בשני סוגי פעילות: האובססיה שלו לטייל, להכיר את הארץ, בעיקר ברגל הביאה אותנו אל חוג משוטטים של העמק המערבי. כאשר הייתי מצטרף, היינו בוחרים את הספסל האחורי באוטובוס. מתעלמים מהסברי מדריך הטיול ודנים בסוגיות שונות שהיו בגדר נושא שחשוב לשנינו. כך היה קורה עת היינו מבלים שעות רבות בג"יפ משמר הגבול במסגרת ההתנדבות הלילית לשמירת המרחב הכפרי.
כאשר מגבלות רפואיות אילצו את מלכה לחדול מלעסוק במקצועה ואף להסתגר בבית,נרתם אלישע לסייע ולהיות לעזר. בתפקיד זה שלא היה מובן מאליו הוא התגלה פעם נוספת כבעל מסור ושאינו נרתע מאף צעד ובלבד להמשך ולקיים אורח חיים רגיל. לא ויתר על צעידת הבוקר, בכל תנאי מזג אויר.
היציבות והשלווה שבאה עם העלייה בגיל נקטעת באחת. המימצאים מהבדיקות אינם נותנים פתח להרבה תקווה. אלישע כבר לא פה. משפחה רחבה ומחבקת מתייתמת באחת. לא יודע כיצד לנחם את מלכה, את שי, צחי, גיל ועדי וכל בני המשפחה הגדולה. אני מאמין שידעו לנצור את זיכרנו. שלום לאפרך.
עמי מגן